|
יוגה בהיבט טיפולי
שפת היוגה פירושה להביא לשחרור כמו שפואטיקה היא שפתו של הפואטיקן והתקופה הויקטוריאנית בציור שייכת לעולם הציור.פילוסופיית היוגה כהתפתחות נשענת על המושגים של מאהאט-(התבונה הקוסמית) ןפרקריטי-(חומר,טבע).אין פה הפרדה של מזרח ומערב(מבחינה של סיווגי תופעות) התיאור של המופע הכללי כדי שהמתרגל יגיע לגילוי העצמי(פורושה).
אפילו כשאנחנו פותחים סוטרה ונשאלת השאלה מה זה קשור אלי ,תנו לזה להיות......תנו לסוטרה להדהד בתוככם.תנו לה להיפתח ולגלות את "סודה" .בסוד הזה יש שכבות שונות ,רבדים שונים של הבנה.זהו מקור עצום של ידע על הפלנטה הזאת.(סוטרות היוגה של פאתאנג'אלי) שהחכמים של העבר ,האבות הורישו לנו.
לדוגמא-סוטרה 30 בפרק הראשון-סאמאדהי פאדה
מכשולים בדרכו של המתרגל בשלבי היוגה
1-ויאדהי-מחלה(פגיעה באיזון הפיזי)
2-סטיאנה-עצלנות מנטאלית,חוסר עניין,העדר זיקה מנטאלית לעבודה.
3-סאמשאיה-הססנות,ספקנות
4-פראמאדה- העדר אכפתיות ,אדישות,יהירות
5-אלאסיה-עמימות פיזית(עצלנות פיזית),רפיון
6-אוויראטי-השתוקקות למושאי החושים,התעוררות התשוקה וחוסר בריסון.
7-בהראנטי דארשאנה-ידע שגוי אשליה
8-אלאבדהא בהומיקאטבה-חוסר בהתמדה ברצף של מחשבה או ריכוז. התוצאה ראייה מוטעית של המציאות. ("פיספוס,החמצה")
9-אנאוואסטיטאבה-מצב של חוסר בהתבססות,ואי יכולת להחזיק בהישג שנרכש לאחר תרגול ממושך.(חוסר יציבות בשמירת הריכוז )
הנטייה שלנו היא לקחת את המכשול הראשון ולהפריד אותו מהשאר.מחלה היא מכשול אך לא היחיד.מכשול זה לא מרחיק מהיוגה אלא חלק מהיוגה."האיינגארים" אומרים שאין דבר כזה יוגה תראפיה אלא רק יוגה. אין הפרדה בין ראג'ה יוגה הטהא יוגה וכו'.
אל תיקחו את המכשולים האלה בצורה שטחית כמו שזה נעשה כיום למשל בהורסקופ שיש נטייה לאבחן אבי טיפוס כמו אתה טיפוס כזה וכזה..........אלא בצורת מאנדאלה ,צורה עגולה.אנחנו לא רק גדי או שור.......כול המכשולים שזורים בדרך וצריך להתגבר על כולם.אין לנו התמחות באחד מהם בלבד.
סוטרה 31- הסימפטומים-הסחות נוספות (פיזיות ומנטאליות)
דוקהא-כאב,סבל איכויות שונות של כאב-כאב של מחלה,צער,עצב.
דאורמאנסאיה-ייאוש (כאב מנטאלי)
אנגאמאיאג'איאטבה-רעד בגוף,אי יציבות
שוואסאפארשוואסה- נשימה לא סדירה,מוטרדת
ויקשפה-עכירות מנטאלית-הכרה מכוסה
הנשימה כפרמטר מגיבה לכול אחת "מהמחלות" ההפרעות, וכן לכול אחד מהכאבים.דרך האסאנות נתחיל לייצב ולהסדיר את חוסר האיזון.למשל כבר בתנוחת המוצא טאדאסאנה אנחנו חווים את ההתמודדות עם הבאת שיווי המשקל והיציבות.שיווי המשקל הזה הוא לא רק פיזי אלא מנטאלי.יש חיבור לתודעה בכול תנוחה ותנוחה.
כעט שיש לנו רשימת מכשולים בדרך להתפתחות בסולם היוגה אנחנו מקבלים עוד רמז למה שסוגר אותנו הופך אותנו למדוכדכים,"תקועים במקום-לא מתקדמים" מעין חירשות לעצמנו ולעולם ולכן גם יהיה הריפוי או אבן הדרך בנתיב להתפתחות הרוחנית.כמו שב.ק.ס איינגאר מנסח זאת באור על היוגה תרופת ארבעת הנדבכים.
בסוטרה 33 פאטאנג'אלי נותן לנו את הרמז.לכולנו יש בסיס רגשי ולא אינטלקטואלי.מאייטרי.
1-מאייטרי-ידידות -המהות הבסיסית הראשונית שמאחוריה יש תחושת אחדות עם מושא החברות.דרך הידידות נפגוש את האושר והשמחה הטמונים ביכולת להיות במצב זה .( למשל להפוך מאויב לידיד)
2-קארונה-חמלה- חמלה זה לא לרחם אלא כשהידידות פוגשת סבל.
3-מודיטה-שימחה-היכולת לשמוח כשהעבודה נעשית כהלכה. גם "בשמחת האויב" כשהוא מצליח.כך היוגי מציל את עצמו מרוגז שנאה או קנאה כלפי אחרים.
4-אופקשה(נאם) פיתוח גישה של שוויון נפש –הימנעות (למשל-מחברה לא מיטיבה) תוך התבוננות עצמית .
עוד אפשרות שמוצעת בטקסט היא תודעה זורמת,צלולה,רכה ושקטה- צ'יטה פראסאדאנאם לעומת "וריטיז " גלים- הסחות .
המיומנות שלנו כמורים ומתרגלים מבוססת על תפיסה ואיכות רגשית חיובית.דרכו של היוגי דורשת כלים אלו.כוחו הוא במייטרי-בידידות.בצ'יטה פראסאדאנם יש איזון בין הראש ללב ואינטגראציה בין הגוף ללב.
באיורודה יש שלוש דושות .וואטה, פיתה וקאפה.המילה דושה מתארת את מה שמוציא מאיזון ,מפריע.כמו חצובה על שלוש רגליים .הדושות אינן באיזון מטבען והחיפוש הוא אחר איזון של שלושת הרגליים.היבט הדושות גם הוא מורכב ולא פשטני כמו אתה טיפוס כזה וכזה וכו..........
ביג'ה דושה-טיפול בשורש ההפרעה .יש הפרעה שלא תוכל להחלים חיצונית אך את הגישה להפרעה את ההבנה למה שיכול להגביר אותה וכן למנוע אותה בעתיד אפשר לבסס.את המודעות לשורש הבעיה.
"יוגה טיפולית"- היא לא רשימה ארוכה של תנוחות אלא יש ביסודה הבנה של כול המרכיבים, הפיזיים והרגשיים.
(המאמר ניכתב בהשראת סטפני קווארק)
|
מהי איינגאר יוגה?