עמוד הבית
![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() |
|
הפאנצ'ה קושה (חמשת המעטים,הכיסויים) |
||||||||
פאנצ'ה קושה (חמשת הקושות - חמשת המעטים,הכיסויים) - תקציר מהרצאה שניתנה על ידי פראשאנט איינגאר, ינואר 2006. באמצע הייתה הפסקת אוכל ,ילדים שביצעו תנוחות יוגה מהמרכז בבומבי וגורוג'י שדיבר וסיפר על עצמו.לפאנצ'ה קושה (pancha koshas) יש חמישה אספקטים : לפי הכתובים אנאמיה קושה נהיית פונקציונלית רק כאשר התלמיד ניכנס לעבודה רוחנית וכבר נימצא בה , וכאשר הגוף הפיזי המורכב מעור,עצמות,רקמות וכו' נימצא ושרוי במטרה לעבר רוחניות.הגוף כגוף הוא אותו דבר אצל כולם.כשנעיר אותו בלילה,כאשר נצלם אותו(צילום רנטגן) וכדומה אך מבחינת האנאמיה קושה אין זה כך.הגוף משתנה בתנאים שונים מכיוון שהוא תלוי במצב המנטאלי. כשאנחנו מסתכלים על הגוף בתנאי מעבדה,למשל על הדם-בלי דם לא נוכל לחיות,דרכו אנחנו מקבלים אספקת חמצן למוח ושאר חומרים החיוניים לתפקוד ברמה הפיזית האלמנטארית ביותר.כך,שאנאמיה קושה היא מעטה פיזי חיוני לשאר הקושות ,היא לא חיצונית ונפרדת אלא קשורה ומקושרת לשאר הקושות. לפעמים אנחנו מקבלים מצב של נועם,חסד(אנאנדהמיה קושה) ,בפראנאמיה ובשוואסאנה אך אלו יותר רסיסים של המצב הקבוע וזה רק זמני.תהיו בטוחים שאתם ואני לעולם לא נוכל להגיע לאנאנדהמיה קושה. נושא זה בא לביטוי באופנישד-כדי להביא הבנה לשוחר הרוח .ממה אנחנו עשויים ?אם לוקחים את המיינד מהגוף (mind) אנחנו חושבים שלא נהיה קיימים אך זה לא נכון.לפני מספר שנים נתתי הרצאה על הצ'קרות בה הסברתי למה אנחנו מה שאנחנו.הבט חמשת הקושות אומר מה אנחנו עכשיו בפוטנציאל שלנו.מצב הצ'קרות מראה ומסמן את התפקוד העכשווי.דרך הפנצ'ה קושות נדע מה אנחנו ולאן נלך.בחיים אנחנו רוצים לשמוח,להגשים את עצמנו ודרך הבנת היחסים בין הקושות ניראה ונדע איך לעשות זאת ואיפה. כתלמידי יוגה אנחנו יודעים שהקיום שלנו לא התחיל מעכשיו ולא יסתיים עם המוות.האופנישדות מלמדות אותנו דרך הבנת הקושות מהוא מצב ההוויה הארכיטיפי מאחורי הקיום שלנו.האדם הרגיל רוצה להיות הכי טוב בתחום עיסוקו.אנחנו זקוקים לתוכנית ולהגשמה.אם יש הצלחה היא מלווה בסיפוק ואם יש כישלון הוא מלווה באכזבה.כתלמידי יוגה אנחנו מעוניינים בתוכנית האלוהית שבראה אותנו כבני אנוש.ההוראות של הבהגוואדגיטה מלמדות אותנו שרצון ההגשמה שלנו הוא תהליך של כמה גלגולי חיים.בחיים הרוחניים אין תוכנית כמו בחיים החומריים.יש הבט רחב יותר.הבנת הפנצ'ה קושה תכין אותנו לזה.התירגום של אנאמיה קושה לגוף פיזי ,כהיררכיה נמוכה, לא חשובה, הוא מוטעה.גוף פיזי זהו הביטוי השגור,אך דמיינו את כוח הכובד,לפעמים הגוף עסוק בסיפוק תשוקות ,איך הוא ניראה במצב זה?מעורב ועסוק בעבודה רוחנית מה המשמעות שלו והכימיה שלו במצב זה? מה המוטיבציה שלו כשהוא מעורב במטרות נאצלות?נוכל להגיע לטרנספורמציה ענקית לענווה והגשמה על ידי הבנת הגרוויטציה הפנימית שלנו.עיסוק בספקולציות סיפוק מיידי של צרכים וכדומה ייקח אותנו למצב הוויה אחד ואילו עיסוק בעבודה רוחנית התמסרות לאל,לגורו פרסונלי ייקח אותנו למצב הוויה אחר.והכל דרך אנאמיה קושה.הלימוד המודרני של הגוף לא נותן רמז לכך.כל הבדיקות במכשירים והמבחנים לעצבי המוח על קשריהם יראו מצב מסוים זהה אך לא את השינוי בכוח הכובד הפנימי,אשר מושפע ממצב של הוויה ועיסוק שונים.למשל במצב של דבקות רגשית, המעטה הפיזי, רק אז הוא נהיה ראוי להתייחסות ככלי להתפתחות-adya atma sadhana .התפקוד הפסיכולוגי שלנו תלוי בדם שמוזן מהאוכל שהתעכל ועובד על ידי אנזימים ומיצי העיכול.מצב פיזי זה מושפע ממצב מנטאלי של שקט ושלווה לעומת מצב של מתח ולחץ נפשי.המערכת כולה תלויה בגורמים שבונים אותה וכל דבר תורם או משבש אותה.כשעורב יושב על ענף והוא נישבר,האם זו הסיבה?לאו דווקא.בקושות זה לא המצב,הכול תלוי בהיבט הדם ,כל תהליכי החשיבה. אל תיטעו באנאמיה קושה,במאנומאיה קושה וכו'.כתלמידי יוגה תבינו את הטרנספורמציה שאתם עוברים מתחילת שעור יוגה ועד סופו.קרתה פה העברה ,אך עדיין היא במרחב של אנאמיה קושה.הסאדהקא הוא זה אשר מתרגל סידהיס.תירגול כשלעצמו לרכישת מיומנויות,למשל לימוד נגינה אינו מכשיר את המתרגל להיות סאדהקא.בהתחלה נגרד את פני השטח,את הכלי,את מיתרי הקול,עד שנפתח שליטה כדי להחשב לסאדהקא המתרגל סאדהנה צריך להיות במצב של הגשמה.כתלמידי יוגה במצבנו אנחנו עדיין מגרדים את פני השטח.עם נילמד מוזיקה זה עדיין לא אומר שאנחנו מוזיקאים.רק אחרי הגרוד באה שליטה ואחרי השליטה מתחילה הסאדהנה.אנחנו לא מוסמכים לסדאדהנא אלא עם נגשים את עצמנו ותוך כדי נבריק ונצחצח נבהיר ונחדד את כל הגורמים המעורבים בתהליך.שלא ניכשל בבורות,לשם כך צריך ידע תיאורטי,שתהיה לו אפליקציה בתירגול עם כיוון לרוחניות.עשייה פיזית בלבד זה לא אנאמיה קושה .אנאמיה קושה דורשת את כל נוכחות הקיום שלנו מהרמה הפיזית,רגשית,תודעתית רוחנית.זהו מסע ארוך הדורש מעורבות גדולה והשקעה של כוחות.גם במצב המדיטטבי עדיין המיינד פונה החוצה.המצב הכי גבוהה שנגיע אליו יהיה עדיין בתחום אנאמיה קושה,שהוא רחב וגדול כמו האוקינוס אשר אנחנו עומדים על חוף אחד ולא רואים את החוף האחר.להגיע לחוף האחר לגדה השנייה זהו מצב של חסד,ברכה.במצבנו אפילו לא התחלנו לעשות יוגה.כשמתחילים עסק,בהתחלה יש רק עלויות ואז תפוקה ולבסוף רווח.אנחנו אפילו לא התחלנו את העסק.אנחנו חולמים לתרגל ועצם החלום כשלעצמו נותן לנו תחושת חסד.את הפרי נקטוף במשך כמה גלגולי חיים. אבל אפילו כך זה הרבה.כל ההוויה הקיומית שלנו היא אנאמיה קושה.דרך אנאמיה סדהאנה נקבל מצב של ענווה ומודעות. פראנאמיה קושה-ניקח דוגמא של טיפת דם,מבחוץ לפני בדיקת מעבדה זו טיפת דם.לאחר צפיה במיקרוסקופ נקבל המון פרטים שמרכיבים את הדם.באותו אופן הקושות מיבחוץ הן חמש עטיפות אך כתלמידי יוגה עלינו ללכת למעבדה אשר נימצאת בתוכנו ,דרךהפעלת הכילים הפנימיים הסקת מסקנות הניבנות מהתנסויות אוביקטיביות בזהירות ותשומת לב נוכל לדעת את המהות שלהן. על אף פיתוח הקול הפנימי עלינו להיזהר מלצבוע את המסקנות בנטיות שלנו בדעות קדומות בעודף איטלקטואליזציה, אימפולסיביות.כל זה עדיין במרחב האנאמיה קושה. אנאמיה קושה=מוח ,חושים וכו' נישלטת על ידי פראנהמיה קושה.אנחנו מקבלים אנרגיה מעוגיות המכילות גלוקוז.יש הבדל בין כוח לשקטי,shakti .אין מילה מקבילה באנגלית.זו היא מילה טאנטרית השייכת לעולם המיסטיקה.היוגה הופצה דרך האנגלית לכן תירגמו שקטי כאנרגיה אך זה לא.וישווה צ'ייטניה שקטי=הכוח הקוסמי האוניברסלי.עדיין אנחנו לא ברמה שתהיה למילים אלו משמעות בשבילנו. פראנה ,אפאנה,נשימה,יש שחושבים שזה פראנהמיה קושה אך זה לא.מה הוא הכוח הקוסמי האוניברסאלי? בנוכחות פראנהמיה קושה אנחנו מתפקדים.לכל אבר יש "אל" כוח שמימיי.מה הוא הכוח ששולט על הגוף?מאחורי העיניים יש את סוריה דווטה,(פרינציפ האש)מאחורי הידיים אינדרה דווטה ,לאברים השונים כוחות שונים נציגות שונה.אנחנו כמו במצב של צמחים.פראנה מיה קושה נימצאת בשביל הישויות השמימיות .אם נחליט לעשות טיול חוץ אטמוספרי ניצטרך לקחת איתנו את התנאים שלנו.הכוחות השמימיים מביאים את האטמוספרה שלהם אלינו.הפרנה הוא הנשימה של האלים.החמצן שלהם הם מביאים זאת איתם לתוכנו,בגלל שהם מתפקדים אז אנחנו מתפקדים( וישווה צ'ייטניה שקטי הכוח האוניברסלי האלוהי)התירגול בפראנימה אמור להיות למען אוניברסליות ואילו אנחנו מתרגלים למען עצמנו.כדי להבין את המושג אנרגיה צריך להבין מה זה שקטי.עלינו לפתח היבט פילוסופי דתי מיסטי ואז באופן טבעי זה יקרה לנו.הישויות השמימיות הן בתוכנו ולא אנחנו בתוכן.היצורים השמימיים באו לתוכנו כדי לשרת את אינדרה,מלך האלים הם באים אחריו.הוא זה שרוצה להיות בגופנו.כל חמשת החושים ,חמשת אברי הפעולה,שייכים אליו.קארמה אידריאז, נינא אינדריאז. באנגלית אומרים SENSES אך אלה הם none senses .למה לאלים להיות בתוכנו? מכיוון שההשתקפות האלוהית היא בכל התופעות.האל שוכן בלב כלל הישויות כולן.פסוק 61 פרק 18 בגיטה.ארג'ונה-אישוורה האל חי בליבנו אנחנו חלק ממכונת הזמן ,חלק מהטבע מהיום והלילה,זה מזיז אותנו,הטבע מזיז אותנו הכול מזיז אותנו לכן תתמסר לאלוהות שבך.בחסדי ההתמסרות תשיג שלווה ושלום אין סופיים .כשאישוורהא מגיע,יחד איתו מגיעים כל האלים האוניברסאליים –הישויות השמימיות.יש כוחות שונים,התגלמויות שונות,ועקרונות קיום.כשקרישנה התגלם,שיוה התגלם בתור החליל שלו,החליל עשוי משיוה.כל העולם השמימי עוקב אחרי האלוהים כשהוא מתגלם-כמו קרישנה.רוצה להיות איתו.בלעדיו איננו יכולים להתקיים.אנחנו חיים על חמצן ומתקיימים על האלים שחיים על הפראנה.. חיים על פראנה.מה זה פראנה?מה זה פראנהמיה קושה?מולהדהארה צ'קרה היא בבסיס,כמו שולחן עם ארבע רגליים.הדהרמה בסאטיה יוגה יציבה .בטרטה יוגה יש שלוש רגליים,בקלי יוגה יש רגל אחת.במולדהרא צ'קרה יש ארבע רגליים 4 עלי כותרת כל הנטיות הביולוגיות שלנו מבוססות שם. בסוודהישתנא צ'קרה מתבססת האישיות שלנו, 6 עלי כותרת . סווא האישיות שלנו,עצמיותנו. לשלי ולאני 10 עלי כותרת במניפורה צ'קרא 10 עלי כותרת.באנהתא צ'קרה 12 עלי כותרת ,בוישודהי צ'קרה 16 עלי כותרת באג'נה צ'קרה 2 עלי כותרת.סך הכול 50 עלי כותרת.בכל צ'קרה יש דווטה ושקטי המתבטאת בצורות שונות.מה ניראה שם?ממה האטמוספרה השמימית עשויה?מה צורת הצליל?(שאבדהה)שאבדהה זה האוכל של האלים,כולם עובדים את הצלילים.דרך צורת הצליל אנחנו מאווררים את אזור המחייה שלהם. הצ'קרות עשויות מצורת צליל וכדי להבין זאת אנחנו מתחילים מוישודהי צ'קרה בגרון,שם נמצאים מיתרי הקול.כל המחשבות כל המילים ,עיצורים והברות.לכל צ'קרה יש צורת הצליל שלה.אין שפה ללא צלילים.על כן פראנהמיה קושה מורכבת מצורת צלילים,הצלילים הם האטמוספרה של האלים והעיקרון הראשון הוא מרחב(חלל). במקומות שונים בעולם האוויר משתנה ,המים שונים,אך לא המרחב,הוא אוניברסאלי.המרחב בא מהצליל.דרך המפץ הגדול, נוצרו ענני אבק,מחומרים שונים וחלקיקים נוצרו כוכבים גלקסיות,מערכות פלנטאריות כאשר הצליל הוא החומר הראשוני.אום-הוא אדי נאדא ממנו בא הכול. בטאיטרייה אופנישד(taittriya)המרחב בא מהצליל אום.למילה דיאטי,deity יש הקבלה במונח אל, אך למילה שקטי אין הקבלה באנגלית.בשביל האדם הרגיל נשימה ואנרגיה זה אותו הדבר,או סוג כזה של נשימה וסוג אחר של נשימה.אנחנו מבורכים בג'ונגל של אלים .למה לא אל אחד?למה סופר מרקט?למה יש סוגים שונים של אורז ולא סוג אחד?אורז רגיל אורז בסמתי וכו',למה יש לאומים שונים?ולא סוג אחד?סוג אחד של אנשים?האם אפשר לעשות חוק(סדר) כשיש לנו מיכנסיים אחד או חולצה אחת?זה לא ילך,יש לנו סט של בגדים ליום יום , כשיש אורחים,כדי להצטלם וכו',לפי המצב נחליט מה ללבוש.האלים באים בצורות שונות כי יש סוגי אנשים שונים.רג'סים-פעילים מאוד,טאמאסים-בצד השני של הקשת,וסאתווים עם נטיות לטוהר.האלים זמינים לכולם.מה שאנחנו אוהבים או לא אוהבים משתנה כל הזמן.מאז התינוקות, הילדות,בגרות.מאוכל משתנה לצרכים משתנים,מרדיפה אחרי בני זוג בזמן מסוים ועד הרצון לשבת ולא לזוז בזמן אחר. בזקנתנו.יש "חנות אוניברסאלית" עם אלים שונים למטרות שונות.כשגורוגי' משתמש במילה שקטי הוא לוקח בחשבון צורות צליל שונות,יש 51 צורות אותיות,וכל אות היא ביטוי לכוח של שקטי.הצלילים נלקחים למעבדה הקוסמית.מזה עשויה פראנהמיה קושה.למילה יש משמעות שונה במקומות שונים אך העיצורים,ההברות הם קוסמיים. צורת הצליל יצרה את העולם.העולם את המילה שהופשטה לרמה של צליל מילה ומאחוריה יש דגש.זו היא הפראנהמיה קושה.לעלי הכותרת של הצ'קרות יש כיוונים שונים שמקבילים לרגשות.יש קשר בין צליל לרגש מסוים.כבני תמותה אנחנו נכשלים בלהביע את עצמנו .אך משוררים יכולים בצורה מדויקת יותר לעשות זאת.מה שאנחנו מדברים זה לא מה שאנחנו חושבים.ולמה שאנחנו מתכוונים,זה לא מה שאנחנו מדברים.ברמה החומרית נולדנו למשפחה מסוימת עם שם מסוים וכל ההיסטוריה האישית , אך אנחנו פליטים במחנה פליטים אחד גדול. איננו כאן לתמיד אין לנו אפילו חוזה שכירות,בלי הודעה מוקדמת אנחנו ניפלטים.האם יש מסמך מזהה ?האם מה שצברתי שלי?הטיפשות? החוכמה?יש לנו ירושה גנטית מהאבות המייסדים,הרשמים שלנו באים מהם,ואנחנו מוסיפים עליהם במשך החיים. בפראנהמיה קושה אנחנו נוגעים ולומדים את הסאמסקארות, רובד המפנה אותנו למשמעות של חסד וענווה המושפעים עלינו מהאלים.לכן יש משמעות גדולה לקיום שלנו אבל לא מהכיוון של לקחת את זכויות ההצלחה במובן הצר של המילה.בפראנהמיה קושה יש מחסן גדול של ידע. מאנומיה קושה-כל הארכיון של הרשמים נימצא ברובד זה,שלפי רישום מאופסנים שם ויותר מאוחר יקברו שם.כל המציאויות הן בנו המקרוקוסמיות והמיקרו קוסמיות ,גם הגלקסיות קימות בהתגשמות הגוף.זה לא רק גוף של עור רקמות ואברים פנימיים.
חזרה מההפסקה גורוג'י ממשיך
פראשנט ממשיךמאנומיה קושה-שם אנחנו נוגעים במחסן הסאמסקרות.כל רושם ורושם נאסף שם כל ויברציה הכי קטנה. המקום מעל גבות העיניים מסמל את העבר-קרמת העבר.כמו מסך של סרט.לראות זאת זה דרך העין השלישית. ליוגים ולמבורכים יש את הידע לראות את העבר האין סופי. מהעיניים ועד לפה,זה ההווה.טועמים אותו רואים אותו שומעים אותו.לכן תחבושת על העיניים בזמן תירגול יוצרת שקט כי שום דבר חדש לא ניכנס מבחוץ. מהפה למטה זה העתיד-כל מה שאנחנו מדברים יוצר גלים לעתיד.הפה הוא אבר מאוד חשוב לעשות פעולות.הוא הכלי למחשבות להיות מטוהר זה לאו דווקא לעשות אמבטיה אלא זה שימוש נכון ונקי בכלים שעומדים לרשותנו. תיזהרו מלפתוח פה גדול.מאנומאיה היא ארכיון קרמתי,כל הפסולת הקרמתית נמצאת שם ובכל רגע אנחנו מבצעים קרמה חדשה או שורפים קרמה ישנה. אחרי המוות אנחנו יותר עסוקים צריכים ללכת למחלקת הגירה לסוכנות נסיעות ואין זמן.אנחנו לא יודעים מראש מתי נמות.בזמן ההמתנה בטרנזיט נוכל להזדכות על חלק מהרשמים יהיה לנו קצת זמן להשאר בלובי אך זמן זה הוא מוגבל.ברובד הזה כל הרשמים לובשים דמויות של שדים או אלים דרכם אנחנו עושים דברים טובים או רעים.זוהי פיזיולוגיה אזוטרית .בכל העולם יש ארבע חלוקות חברתיות,כוהנים,אנשי דת ,מורים-לוחמים-סוחרים-אנשי שירותים.גם האלים מחולקים לפי סיווג זה בתוכנו.במאנומאיה קושה נצבור רשמים טובים עם נהיה תמימים כמו ילדים. כשהמאנומאיה קושה מאוזנת הדבר הנכון יקרה במקום הנכון. ויג'נאנהמיה קושה-הישות הרוחנית שבתוכנו.אין הפרדה של גזע מעמד,ומין.אין פעילות של אינדריאז ,אין שום צורה,גיטה פרק 2 פסוקים 22, 23.האטמן לא נחתך לא נישרף ואין נשק שיחסל אותו, הוא לא נירטב והרוח לא מיבשת אותו. אנאנדהמיה קושה-זהו הפרינציפ הניצחי-האלוהי שבתוכנו.אלוהים הוא antar yani העיקרון המהותי הפנימי שבנו.הוודנטים המודרנים עשו מהקושות חליפות.כמו במזג אוויר חורפי.אך באופנישד זה לא כך. אנחנו הוויה טוטאלית,פורושה נימצאת כבר באנאמיה קושה ומזיזה אותה, לעבר פראנה מיה קושה הרטט החומר,זולג וממשיך למאנומאיה קושה ,לוי'גנאנה מיה קושה לאנאנדה מיה קושה.אחד נימצא בתוך השני. מההתחלה לסוף ,מהסוף להתחלה,ללא סוף ללא התחלה.רובד האנאנדה מיה קושה הוא בשביל האלוהי בתוכנו ,הבריאה באה מאנאנדה מיה קושה ,הכל זה אנאנדה,בגלל זה הכל ניברא . סיכוםהקושות הן רבדים רטטים שונים אשר מעבר מאחת לשנייה,הוא על ידי מלאות אותו "חומר "מאפיין וזליגתו הלאה.לכן אנאמיה קושה היא הבסיס שבא במגע עם הקושות המעודנות יותר וגם רסיסים שזולגים מקושות אחרות או מגע ביניהן ,יש לו אפקט עצום המאפשר הנאה רוחנית צמיחה והתפתחות .
ב taittriiya - אופנישד בהירגו הבן שואל את וארונה האב מה זה ברהמן? היום אנחנו מעוניינים בלימוד של הרבה פרטים ואם אנחנו מקבלים אותם אז המורה טוב,ואם לא אז המורה לא טוב.אנחנו נהיים מורים מקצועיים אך אנחנו רוצים קליינטים ולא תלמידים.אם נגיד לכם לכו תעשו טאפאס לא תבואו יותר.במסורת כך זה היה.בהתחלה אנחנו מזוהים עם מזרון,חולצה,חגורה בלי זה אין לנו תירגול.זה המקום שלנו,אך זה לא יוגה .ביוגה אמיתית המזרון הוא בתוכנו ,כאשר נהיה מוסמכים להיות תלמידים. פראשאנט הזמין את המשתתפים בהרצאה לצייר את הקושות, הזליגה בינהן ואני מעבירה את זה הלאה אליכם. הערה-הנושא המדובר למעלה מורכב ואיתכם הסליחה עם חלו טעויות בהבנתו. התמונות מהמרכז בפונה צולמו על ידי : annie ciekanski |
רחלי צי'ני
![]() ![]() |
054-552-2112 | ![]() |